כיום התחום של רשלנות נהיה יותר ויותר מוכר, וזהו אכן סימן חיובי לכך שמערכת הצדק פועלת כראוי. באופן כללי רשלנות רפואית מגדירה מצב שבו טיפול רפואי חרג מסטנדרט ההתנהלות הסביר, ובשל כך הוביל לנזק משמעותי – פיזי או נפשי. עם זאת, כאשר מדובר ברשלנות רפואית שהתרחשה מטעם המסגרת הצבאית, עשויים להתווסף סימני שאלה למשוואה, ועל כן ניגש לעשות סדר – ניגש להבין האם יש הבדלים בהתנהלות לעומת המערכת האזרחית, ואף מה חשוב לדעת בנושא.
טוב לדעת!
אם נתחיל מההגדרה, נמצא שהחוק מגדיר רשלנות רפואית בצה"ל רק אם מדובר בפגיעה בריאותית – אם כתוצר של תנאי השירות ואם כתוצר של טיפול רפואי. משרת בצבא (או חייל משוחרר) שחושד שעבר מקרה של רשלנות רפואית בעת השירות, נדרש להתנהל לפי הפרוטוקול הצבאי, וזה אומר שיש להגיש טופסי בקשה, כולל מסמכים רפואיים רלוונטיים, ואף רצוי להשיג עדויות רלוונטיות. כמו כן, ראוי להבין שההבדל המהותי שבין רשלנות רפואית באזרחות לבין רשלנות רפואית בצה"ל, נוגע לתקופת ההתיישנות. בעוד שבמקרים אזרחיים לרוב ניתן להגיש תביעה עד כ7 שנים (ובמקרים מסוימים גם לאחר מכן), הרי מי שמבקש לתבוע בגין רשלנות רפואית בצבא, צריך לפעול בתוך מסגרת של 3 שנים.
סיבות נפוצות לקיום רשלנות רפואית בצבא
רשלנות רפואית בצה"ל עשויה להיגרם עקב חוסר אמון של הגוף הרפואי בתלונות של החיילים (לא פעם טענות מומצאות בשל הרצון להשיג פטורים), בגין חוסר בכוח אדם, בגין חוסר בציוד מתאים וכדומה. מכאן שהתעלמות מטענות, חוסר אמון, טיפול לקוי, אי אבחון בזמן, חוסר אבחון מקצועי, אי העברת מידע בין הגופים השונים וכדומה, בהחלט עשוי להוביל לרשלנות רפואית – עשוי להוביל למצבים קשים ואף בלתי הפיכים. עובדה זו בהחלט מצדיקה לבחון הגשת תלונה – השגת פיצוי משמעותי.
כשהאלמנט הקרבי נכנס למשוואה
מטבע הדברים, לוחמים קרביים חשופים להרבה יותר תאונות ופציעות גופניות. עם זאת, דווקא חיילים קרביים נמנעים מלפנות לבקש עזרה, אם כי הם לא רוצים להתרחק מהפלוגה ואם כי הם חוששים שמא צעד מסוג זה ייתפס בפני חברי הצוות כחולשה. כשזה קורה לצד התעלמות פיקודית ורפואית, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. מעבר לכך, לא פעם המפקדים נוטים לבטל תלונות, ובמקביל דוחקים את החיילים עד לקצה היכולת. פה נעצור להעניק דוגמה נוספת שדנה ברשלנות רפואית, בעיקר בקרב חיילים קרביים. ובכן אם רופא מטפל בפציעה ושם לב שהחייל מסרב לנצל את ימי המנוחה, או אם הוא אינו מתערב כאשר החייל ממהר לחזור לפעילות שגרתית בטרם זמן, הרי שיש מקום לבחון הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, כמובן כל עוד ההתנהלות של החייל (וההתעלמות של הרופא) מובילה לפגיעה קשה.
4 דגשים חשבים:
ראשית, אם אכן מבקשים להשיג פיצוי, יש להיתמך בסיוע של עורך דין שעובד מטעם משרד הביטחון. שנית, גם אם השתחררתם, עדיין ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא, בעיקר אם טרם חלפו 3 שנים. עם זאת, גם אם חלפו 3 שנים, עדיין מוטב לבחון היתכנות. דגש נוסף, במהלך הגשת התביעה תידרשו לעבור אבחון של רופא מומחה בתחום. לעדות זו יש השפעה מכרעת. דגש אחרון הוא לדעת שמהרגע ששוקלים להגיש תביעה, יש לאסוף את סך החומר הרפואי הרלוונטי. עורך דין שמתמחה בתחום יכול לסייע.
קיים סיכוי? תפעלו!
לסיכום נציין שאם חוששים שמצבכם הקשה הוא תוצאה של רשלנות רפואית שהתרחשה בצבא, בהחלט יש טעם להגיש תביעה. אם כדי למנוע ממקרים שכאלו לחזור על עצמם ואם כדי להשיג סכום פיצוי משמעותי שיתמוך באיכות החיים.
